"איש אשר יתן לכהן לו יהיה" (במדבר ה,י) אם נתן לכהן סופו שמתעשר, "לו יהיה"- ממון הרבה. (ברכות סג)
המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקב" ממשיל דברי הגמ' למשפחה רבת נפשות המתכוננת לנסיעה, וחולקו התפקידים בין בני המשפחה. את מלאכת הבישול התכונן האב לתת לבן מסוים שהיה מומחה בהכנת מטעמים. אך דא עקא, שבן זה לא חי בשלום עם אחיו, ומכיון שכך, חשש האב שמא יסרב הבן לעמול עבור אחיו.
מה עשה? ציוה למשרתיו לארוז אך ורק את הסירים הגדולים ביותר. כדי כשירצה לבשל בעל כורחו יבשל כבר עבור כולם.
והנמשל הוא: כולם זקוקים להשפעת הברכה והטוב מאת ה', אך אין בכוחו של כל אחד להשיג זאת. בין אלו שיכולים להוריד שפע ברכה לעולם נמנים שבט לוי, ומאחר שיראתם וצדקתם גדולה לפיכך ראויים הם להמשיך שפע רב, וכמו שנאמר "טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו"(תהלים קיא).
כדי ששפע זה יהיה מנת חלקם של שאר ישראל, אמר הקב"ה לאהרן "בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם"(במדבר יח) כלומר, קדירה קטנה המספיקה לכהנים וללויים בלבד לא תהא, כי אם: "אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל"- חלקך ישכון בתוך ה"קדירה הגדולה" עם חלקם של שאר ישראל, והשפע לישראל יבוא בזכות הלויים.
כל אחד מישראל יקבל יותר מן הצריך לו כדי שיוכל להפריש מחלקו לכהנים וללויים. והיום שבט לוי נקראים אלו היושבים ולומדים תורה. לכן מצוה גדולה וחשובה לתמוך ביד בישיבות המחזיקים בידי לומדי התורה כדי שיוכלו ללמוד תורה מתוך ישוב הדעת.
בזה גם מבואר היטב הפסוק "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת… והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג) אם תפרישו תרומות ומעשרות לא אביט על "די" שלכם- לא אגביל את השפעתי לכם לפי צרכיכם, אלא אתן לכם יותר ממה שאתם צריכים כדי שיספיק גם עבורכם וגם לתת לאחרים… (לקח טוב)